"היכולת ליצור פריצת דרך"

יום שני 13/06/05, חג מתן תורה,

חג שמח, ברוכים הבאים לעמק, שבו נא אתנו מסביב לשולחן העגול. השולחן הוא גדול ומסביבו מסובים ישויות אשר ברובן מוכרות לכם ואשר ביקרו בזמנים אלה ואחרים בכדור הארץ. ישויות אלה ירדו כמאסטרים וכל אחד מהם נמצא כאן על מנת להעצים ולהתוות את הדברים לכיוון של הצלחה והקלה.

 

כאשר הנכם תקועים במצב מסוים עליכם לעשות מעשה קיצוני בכדי לשנות את המצב.  באם הנכם ממשיכים באותו אופן באותה צורת חיים והתייחסות גם טכנית גם רגשית וגם מחשבתית, לא תבוא לכם פריצת דרך.

עליכם להבין כי פריצת דרך הנה תוצאה של שינוי בכל אותם דברים שמניתי קודם ועליכם לעשות השתדלות גדולה ביותר על מנת ליצור שינוי כלשהו בהתייחסותכם ובמנהגיכם, לצאת מאזור הנוחות, להעיז, לדבר ולשכנע, לתרגל אהבה, טוב לב וחמימות.  רק לאחר כל זאת תוכלו לזכות לאור חדש שילווה את דרככם.

חג שבועות הנו חג אשר לאחר ימים רבים של נוהל דברים רגיל בא לשנות ולהכריז על התחלה חדשה.  לעיתים ולא נדירות אין אנו רוצים התחלות חדשות, אנו מעדיפים להישאר במצב הקיים ולא לשחרר ולהשתחרר.

החג הנו "אנלוגיה" של התפתחות אשר נעשית מתחת לפני השטח וכאשר מגיע זמן ההבשלה התפתחות זו נראית על פני השטח ומעצם הנתינה וההגשה היא יוצאת לאוויר העולם.

רעיון ההבשלה והצמיחה הנו תמיד לטובה, התפתחות וצמיחה אשר נותנים פירות, תנובה אשר נועדה להחיות את הנפש והגוף.  אך כאשר האדם לאחר הבשלה של כל ההתפתחותו נשאר באי נתינה, נרקב הפרי ואינו מחייה את הסביבה.

כל התהליך הנו תהליך של צמיחה, כאשר הרעיון הוא הגדלת הנתינה משנה לשנה ומזמן לזמן.  תהליך ההבשלה, הזריעה וההשקיה קורה באופן אוטומטי כחלק ממבנה היקום וכחלק מהנתינה האלוהית לאדם. 

גם לאחר התהליך, הנתינה וההגשה אינן אוטומטיות.  כל אחד מחליט עם עצמו כמה ייתן או לא ואם בכלל.  כאשר אינו נותן, כאילו נשאר הפרי על העץ, מרקיב ונושר ואז משתמשות בו חיות נחותות כמו תולעים נמלים והוא משרת את הבריאה אבל ברמה התחתונה כיאה למצבו ההתפתחותי הצר.

נקודה זו הנה מאד משמעותית בהבנה של תהליך ההתפתחות אשר קורה כל שנה מחדש.  אם אנו ממאנים לשחרר ולתת, אין אנו מקבלים או לוקחים את מתת הבריאה לנו.  לכן במודעות זו עליכם להבין, כי כל מה שבתוככם, כל מה שבאפשרותכם לעשות, למען הבריאה ולמען הכלל, עליכם לעשות. 

אז, ההתפתחותכם ממצה את הנתינה האלוהית ותגדל כיכולת אישית.  כל זה צריך להיעשות באהבה וברצון טוב, מתוך הערכה וכבוד.

זהו ה"מקצב" של הבריאה, הנכם יכולים להתחבר אליו ולהוריד מודעות לתוך התהליך אשר קורה באופן אוטומטי.

אם הנכם מרגישים שעשיתם כמיטב יכולתכם להגיש ביכורים ליקום ולאלוהות (הכוונה לא הפרי אלא עוצמותיכם, אהבתכם ורצונותיכם לפיתוח הבריאה), שבו וקבלו תרגיל אשר יעזור לכם לשחרר מגבלות.  התרגיל יעבוד אך ורק אם מגבלות אלה מונעות מכם לשרת את הבריאה.

שבו בנוחיות ודמיינו את הבעיה שלכם ככדור אשר צורתו כצורת הפלנטה.  לאחר שמשכתם אנרגיה אל תוך ידיכם הרגישו את כפות הידיים והחזיקו את הכדור בין כפות הידיים.  זכרו כי הכדור מכיל את הבעיה אותה ברצונכם לשחרר ואז, הקרינו אליו חום דרך כפות הידיים וחושו אותו מצטמק והולך, עד שנעלם כליל ונותרו ידיכם ריקות ממנו.

אל תחשבו יותר על כדור זה ועל הבעיה הזו שמוססתם, תוכלו לעבור לבעיה נוספת, אך לא יותר משתיים ביום.  אם בכל זאת המחשבה, בעיה, חוזרת ועולה יש לבדוק אם עדיין קיים כדור ולחזור על התהליך.

אם תעשו תרגיל זה יום יום תוך זמן קצר מאד תנקו מסביבכם את הנקודות הקשות שבחייכם ושוב אני חוזר ואומר, כל זה בתנאי שהנכם בד בבד עוסקים בנתינה ומוצאים דרך כל אחד לשרת את היקום מסביב, להעריך אותו ולאהוב אותו.

הרבי.