"הסוד של חג מתן תורה"

יום שישי 10/06/05, שבת שלום, ברוך בואכם לעמק, הצטרפו למעגל ושמעו דברי תורה.

הדלת תפתח רק כאשר תפתח הדלת הפנימית והדלת הפנימית הנה אותה דלת אשר יוצרת חיץ בנכם לבין המודעות שלכם של מי אתם. ככל שהדלת עבה יותר כך רב המרחק להיותכם נוגעים באושר הפנימי שלכם, בשמחה וברגיעה.

 
"הדלת הפנימית"
"הדלת הפנימית"

למעשה עוברים אנו תהליך שנה שנה על מנת להיות מסוגלים לפתוח את דלת הכספת הכבדה והאטומה ולאפשר לאור להיכנס פנימה.  ובדרך האנלוגיה, צירופי המספרים של אותה כספת אינם אלא בידיכם.

הפשטות הנה הדרך האמיתית.  הצניעות, הענווה, הם אלה אשר מקדמים את התוצאות.  ואמר אלוהים "למה לי רוב זבחכם", וכוונתו הייתה אותה השתדלות ומאמצים חיצוניים להפגין דבקות ונאמנות מצד אחד אך מצד שני לא להתעלם מהענווה אשר הנה הרכנת הראש, דרך ארץ וכבוד לכל אדם באשר הוא.

בהעלאת זבחים ישנה טקסיות אשר אינה מתבקשת, מה שאכן מתבקש הוא דבקות, אמונה ונתינה.  לא פעם נתפסת התורה כאילו והנה חוקים של "עשה ואל תעשה" והכל הופך להיות טכני משולל רמז ומשולל סוד.

חג "מתן תורה" נעשה כזרקור להאיר דרך אמיתית.  במקום להבין את הסוד נתפסו כולם לפשט או לדרש ושכחו כי הנם שוכנים כאלוהים בתוך עצמם ומהמקום הזה הכל גלוי וידוע בעיניהם.

חשבון הנפש של תחילת שנה זו הנו בעל חשיבות רבה יותר מכל חג אחר.  זוהי ראשית ההתחלות, זה הרגע בו הכל גלוי, ידוע ולא נסתר מעיניכם.  אותם רגעים בהם יורדת "הספירלה האנרגטית" של החג מוצפת הפלנטה ב"מודעות של רגע" אשר יכולה להיהפך ולהיות אינסופית עבור כל אחד ואחד מכם או סופי וגמור, נעלם והיה או לא היה.

הצורך שלכם בעזרה ותמיכה מונע מכם להתאמץ ולצאת מנקודות הנוחות לעבר כיוון אשר במגע קסם יפתח את הכספת וייתן לכם את החיבור המשחרר.  ככל שתהיו דבקים יותר באמת הפנימית שלכם כך יהיה לכם קל יותר לפתוח ולהיפתח לאותו מקום אשר בו עליכם להימצא מכוח היותכם חלק מההמון הנבחר הזה.

נחזור לפשטות ולענווה וזה כל אשר נדרש!.  הנקודת הענווה נקראת "נקודת האפס", זה המקום בו עליכם להימצא בכל התדרים שלכם ובתפיסתכם את הבריאה ואת האלוהות.

החג אשר לקראתו אנו הולכים הנו עצום, אדיר ועוצמתי מאין כמוהו, יחד עם זה פשוט וצנוע.  ראו את שולחן החג, מאכלים פשוטים ומכאן הקשר עם אותו משפט אשר הוזכר קודם "למה לי רוב זבחכם".

זהו חג אשר הסמל שלו הנו הצבע הלבן אשר מסמל את הניקיון, הפשטות והענווה, ה"מתן" הנו ביקורים אשר מוגשים עם פרחים וריקודים.  אין שם דבר אשר אמור לפגוע בבעל חיים זה או אחר, הכל על טהרת הנתינה והקבלה, כי זו התורה כולה, "כבוד סבלנות וסובלנות" כלפי כל אדם ואדם כהשתקפות הבריאה בו.

הנכם מייצגים את האלוהות לכן הנכם "מיותרים" כאשר הפכתם להיות שגרירים לא טובים.  נקודות החוזק הנן ביושר, דרך הרכנת ראש, כי רק זה יפתח עבורכם את דלת הכספת ואז תהיו משוחררים.

חשבון הנפש יעשה בערב החג במהלך הלילה.  הלימוד, הקריאה וההתעמקות בחומר אמורה לפתוח את הפתח לגשת לכספת וכל ההמשך הנו בידיכם.  בימי החג עליכם לעסוק רק בעצמכם בכדי לנסות לגלות את הקוד הסודי כך שבתום החג תהיו שונים מתחילת החג.

יש להציף את כל אותם דברים אשר אינם מתואמים בתוך תוככם, במהלך כל הלילה לבדוק את התיקון כפי שיעלה תוך כדי קריאת ספר תהילים בהתכוונות ברורה מאוד לאן הנכם חפצים להגיע ומה ברצונכם להשיג במהלך שנה זו.

רק דעו לכם כי אם לא תעשה עבודת ההכנה כראוי לא זזתם כהוא זה ממצבכם.  עבודת ההכנה דורשת מכם להסתכל באומץ לב על כל אותם דברים שהנכם ממאנים להכיר בתוככם ולהודות בהם.

ככל שתתקשרו פחות את הבעיות שלכם ובעיות אני קורא למצבים לא סגורים, דברים שלא נאמרו, דברים המסתובבים ביניכם, תקשורת לא מתוקשרת, הנכם מקבעים את מצבכם לשנה נוספת באותו מקום.

יש כאן אקט של שחרור אמיתי כאשר לאחר חשבון הנפש הנכם מביאים את הביכורים כנתינה ולמעשה הנכם מעמיסים את עצמכם על כתפיו של הבורא.  הבריאה לוקחת מכם את כל ה"חטאים" ומשחררת אתכם מהם על מנת שתתחילו את השנה נקיים, מאוזנים וללא משקעים.

בפשט זהו חג "מתן תורה", בסוד זהו המתן של כל המשקע הפנימי שלכם לאלוהות וקבלה של דף חדש ונקי לשנה זו.

אין פריצת דרך אלא בראייה שונה של הסרט, פריצת הדרך הנה בניקיון הפנימי.  השפע לא יחדור לחייכם כאשר הכספת סגורה כי טרקתם את הדלת בפני האפשרות.

אני מזכיר שוב את נושא "הרכות, סובלנות ואהבה", לא תצליחו לחדור מבעד למחסום אם תתמידו בהסתכלות חד צדדית במקום רב צדדית על כל דבר.

רק כאשר תבינו כי כל החוויות אשר הנכם עוברים הנם חוויות מוזמנות, ידועות מראש, תדעו כי אהבת אדם הנה ראשונה במעלה ובזאת עליכם להתאמן יום יום שעה שעה.  באם דברי אלה לא יעוררו בכם את הרצון להשתנות ולשנות בתוככם, "מתן תורה" יגיע אליכם כפשט או דרש ולעולם לא תגלו את הסוד שבו.

 

הרבי