"ים של קרחונים"

יום שישי 9/11/2012, שבת שלום, ברוכים הבאים לעמק הראשון, שבו נא.

"תהיה ברכת השבת עוטפת אתכם, תנו לקדושה ולשקט להיכנס לליבכם".
 

הנכם שוגים בהתנהלות שלכם, אינכם מספיק אתנו.  הנכם נותנים קדימות לתעתועי הבל וחזיונות שווא אשר הנם תוצר שלכם.  אומר שוב עד אינסוף פעמים: המציאות שלכם הנה האמונה שלכם וכל אשר הנכם רוצים לראות שם.

 

בהיעדר מטרה נעלה אשר בוערת כאש בתוככם, תמשיכו להלך בדרך עפר אשר ככול שתתקדמו בה תיהפך להיות דרך של קרח.  הנכם מוקפים קרחונים ומתבוננים בהשתאות על אותם קרחונים, לא מבינים מהיכן הגיעו לשם וכיצד לחצות את הדרך.

 

ובכן יקירי, הקרחונים הנם אלא אתם בהתייחסותכם לכל דבר סביבכם, כולל תפיסתכם את האלוהות ואותי.  הנכם עסוקים בהבלי העולם הזה וככול שתמשיכו באותו נתיב, יתעבה הקרח ויהיה קר יותר וקשה יותר.

 

הנכם חיים מהיד לפה, כאילו ואינכם מכירים בעובדה שהאלוהות היא זו אשר קוצבת פרנסתכם.  אז במקום להתפלל ולבקש ולהשתדל, הנכם דבקים במטרות ההישרדות שלכם, במספר המטבעות שיש לכם בכיס ובגעגועים לחיים טובים יותר.  צר לי אך זה לא זה כלל וכלל.  זוהי דרך עפר אשר עוד מעט גם לא תהיה דרך.

 

מקומכם בעמק השני!!  האופק שלכם הנו העמק השלישי!!  וככול שתיטיבו להשקות עצמכם באינפורמציה זו וככול שתתרגלו ידע זה השכם וערב כך תיצרו עבור עצמכם את המציאות הזו.

 

ילדים יקרים היקום הפיזי עומד להיהפך למקום בלתי נסבל.  עוד תתגעגעו "לימי השנטי" האלה שלכם.  זכרו את אשר אני אומר לכם עתה:  דרככם החוצה מהספיראלה הזו הנה אמונה ודבקות באשר אני אומר, בכל רגע נתון אשר חולף ועם כל נשימה שהנכם נושמים.  אחרת כל אשר עשינו עד כה זהו תרגיל – תרגולת, והיצירה האמיתית איננה.

 

אמרו לי בבקשה מדוע אינכם שם?  רשמו לי זאת בבקשה והגישו.  מה מונע מכם?  אתם אשר יודעים כל כך יפה לצטט שהכול השתקפות, שהכול נמצא בכם וכי היקום הפיזי אינו אלא תסריט. 

 

נכון שכולם משפיעים על כולם, נכון שכוח הכבידה מושך כלפי מטה, אך נכון גם כי אנו משקיעים בכם ללא הרף והנכם מתייחסים אלינו כמובן מאליו.

 

ילדים יקרים תפקידכם להרחיב מעגלים, תפקידכם ליצור מעגל אתנו ביחד.  תפקידכם להפוך נושאים אלה לדרך חיים, תפקידכם להתגבר על הקושי שלכם בעזרת האמונה והרצון, ומעל הכול תפקידכם להיות בעמק השני!!

 

העמק הראשון היה לאורך שלב הביניים של צמיחתכם, אך היום אין הוא משרת אתכם יותר.  שאלנו את עצמנו לא פעם מהן הציפיות שלכם מאתנו ומה בעצם הנכם מבקשים מעצם הקרבה, מעצם היותכם פונים בבקשה לשמוע דברינו.

 

ואשאל אתכם שאלה ילדים יקרים:  לֶמה דברים אלה נושקים בתוככם?  להיכן הייתם מבקשים להגיע אם בכלל?  אולי הכוח המניע אתכם הנו הרגל?  אנו מאד מעריכים את התמדתכם, את הרצף את ההשקעה, אך לא את התוצאה.

 

אינכם עוסקים מספיק בחומרים, אינכם מעבדים אותם.  לא מושקעת שמץ של מחשבה או התייחסות מעבר לנקודות ההשקה של כתיבת הטקסטים.  אין אנו נוכחים ביום יום שלכם, ועל כך אני מבקש כי תתנו את הדעת ותמצאו בתוככם את הכוחות הנדרשים לצורך עשיית השינוי.

 

אין דברינו מיועדים להיות מתועדים על פיסת נייר.  זוהי אמת חייה ועוצמתית אשר מטרתה התעוררות, הארה!!  אז כל עוד לא איחרתם את הרכבת זוהי קריאת התעוררות.  פתחו לבכם לאכפתיות ואהבה.  שימו דבקות אל מול עיניכם והיצמדו אלינו.

 

חישבו דרכנו על כל דבר שהנכם עושים, בקשו עזרה, צאו מגדריכם ועשו למען חבריכם ולמען סביבתכם.  אחרת אינכם בעמק, גם לא הראשון, אלא תקועים בלב ים ומסביבכם קרחונים אינסופיים.