"חלק אלוה ממעל"

יום שישי 27/04/2012, שלום רב לכם ילדים יקרים, השבת עוד מעט תרד לה ותעטוף אתכם בקדושתה, היו אחד עם השבת ללא שום הפרדה ביניכם לבינה כך שתכיל אתכם ואתם תכילו אותה וברכה תהיה עליכם לכל אורך השבוע והימים הבאים עלינו לטובה. שבו נא.
 

הנכם נמצאים בעמק הראשון, הוא בית הספר שלכם.  כאן הנכם מקבלים את הידע, מטמיעים אותו וחווים.  בראשית דברי הודה לכם על עבודתכם הנפלאה אשר נעשית ללא לאות יום וליל.

 

ילדים יקרים תפקידכם הנו ללכת קדימה, תפקידכם הנו לכבוש את האדמה, את אדמת הטרשים ולהפוך אותה לשביל נוח וקל עבור כולם.  תפקידכם הנו התפקיד הקשה והמורכב ואלה שיהלכו אחריכם בשביל כבר תנוח דעתם.  הדרך תהיה סלולה עבורם ויהיה עליהם אך ורק לחוות את האור אשר שמתם שם עבורם.

 

גם אם אינכם מודעים לכך הנכם חלוצים.  מזה שנים רבות בד בבד עם התיקון הפרטי שלכם הנכם מפיצים סביבכם את היכולת האפשרות והידע אשר גם אם הוא נדחה על ידי אנשים מסוימים מסיבה זו או אחרת, הוא מוטמע בהם מבלי שירגישו, והם אף משתמשים בו בהמשך דרכם.

 

לכן, וזאת אמרתי לא פעם, הנכם מצווים לנהוג באצילות רבה ובכבוד רב כלפי עצמכם כי עצמכם מכיל אותנו, וכן בכבוד רב כלפי האחר אשר מכיל את האל באותה מידה.

 

דרך המלך ילדים יקרים, אותה דרך שהנכם סוללים, הנה דרך האהבה והקבלה ללא תנאי, ללא הבדל וללא התנשאות או מידור.  זוהי הדרך בה כל אחד זכאי להלך עם התובנות שלו והרצונות שלו.

 

תפקידכם הנו לסלול דרך זו אשר כל הקושי הנו שלכם וכל ההנאה הנה של האחרים.  כך או כך גם האחרים הנם אתם אז למען עצמכם הנכם יגעים, למען התיקון הפרטי שלכם.  אך תפקידכם גם לשכוח מידיעה זו ולפעול ממקום של השתדלות ומאמץ למען האחר אפילו מבלי לזכור כי בסופה של דרך אתם הם אלה שיזכו.

 

שבו נא אתנו עכשיו בעמק השני.  דווקא אותו צבע חום של האדמה הזו מכיל אתכם בתוכו והנכם נושאים אותו.  צבע חום זה הנו המאמץ, הטיפוס בשלבי הסולם, היגיעה, הקושי אשר קודם לכל מצב תודעה אחר ושונה אליו תגיעו בהמשך.

 

זכרו היטב את אשר אני אומר עתה.  רק כאשר תדעו להכיל קושי זה בתוככם כ"קלות" וללא תשומת לב ותלונות לא יהיה משקל לקושי הזה, הוא יאבד מסה ונפח ויעלם לחלוטין מחייכם.  זה אולי נשמע כהבטחה אשר הקיום שלה מוטל בספק, ואם כך דעו כי הספק הנו שלכם בלבד.

 

תכונתו של היקום הזה הנו יצירה.  והיות ואותה יצירה מכילה כל דבר העולה בדעתכם ואף מעבר לכך, הכול צפוי.  והרשות הנתונה שלכם בלבד הנה לבחון את היצירה, לומר עליה "נפלא", לומר עליה "קבלתי כי היא נובעת ממני", מהאל שבי, מההתכוונות המשותפת שלנו, מהצורך "שלו" לקרב אותי אליו וללמד אותי ולהכשיר אותי להיות ראוי להיות חלק מוצהר ממנו.

 

אז קדימה ילדים יקרים, עשו את עבודתכם בשמחה ושלא על מנת לקבל פרס או תענוג.  העונג עליו הנכם מתרפקים אינו בר קיימא.  קרי, אך ורק תחושה אליה הנכם מתגעגעים כי כך נבראתם, מחפשי תענוגות וקלות.

 

זה השיעור שלכם, להשתחרר מאותה מציאות של ניברא ולעבור למציאות של בורא.  ובאותו מעבר עליכם להשיל את אותן קליפות אשר מונעות מכם להיות אחד "עמו", גוף אל גוף, מהות אל מהות, ניקיון בניקיון, קדושה בקדושה.

 

חשוב שתבינו כי האדם נבדל מהבהמה אלא ביכולת שלו לחפש אחר בורא עולם ולרצות בקרבתו.  מעבר לכך תכונותיו זהות לחלוטין, תכונות החיי, צומח והדומם ולא מעבר לכך.  זו נקודת המוצא שלכם, להבין כי כל אותם תענוגות אשר אינן כוללות חיבור "לשם", דבקות ואמונה, למרות שלכאורה הנם נראים ממשיים הם אלה שאין בהם דבר מן הממשי.

 

אותה אמונה ודבקות אשר לכאורה נתפסת כוירטואלית חסרת ממשות, זוהי המציאות האמיתית שלכם.  עצם ידיעה זו אמורה ליצור בכם אמונה ודבקות, ומתוך אמונה ודבקות זו תבינו כי כל אשר קורה אתכם הנו לצורך התפתחותכם המטאפיזית, לצורך עלייתכם בסולם, לצורך היפרדותכם מאותה מסגרת לה הורגלתם מאז ינקותכם אשר נקראת מסגרת מציאות העולם הזה, "מלכות".

 

אין "מלכות" מתקיימת אלא דרך ה"בינה", וה"בינה" שייכת להכרה בה, ברצון אליה, בחיבור אל אותו חלק "אלוה ממעל" הנמצא בגוף הפיזי.  ואז דרככם דרך המלך ואז גם יבוא התענוג האמיתי.