"אני מקריב קורבן ומתקרב אליו"

יום שבת 18/06/2011, שבת שלום ברוכים הבאים לעמק שבו נא.

את אשר מקבע אתכם ביקום הפיזי נסו נא להזיז. כל אחד מכם ונקודת התורפה שלו, הבחינו בה, סמנו אותה, הניחו אותה בפניכם ונסו לפצח את הקוד שלה. ואם לא הצלחתם היעזרו נא בנו.
 

אותה נקודה בכם הקשה ביותר לפענוח, נקודת הפחד, נקודת האל חזור, אותה "תעלו קורבן".  תוכלו להביא אותה "בפניו" ולבקש ממנו לקבל קורבן זה מכם על מנת לשחרר אתכם מאותו עיצוב אשר יוצר אתכם כפי שיוצר.

 

עליכם להיות משוחררים מהתניות, מספקות, מדילמות, מסימני שאלה, האם לבחור כך או אחרת.  וזה יקרה כאשר תעלו "קורבן" כאמור את נקודת ה"אל חזור" שלכם. 

 

עליכם להביא את עצמכם לחיות ברגע נתון במלא העוצמה האלוהית המפעמת בכם, כדרך בטוחה אשר ברור כי זוהי דרך בורא עולם ודרככם בשיתוף.

 

בחנו את עצמכם ואתרו את אותן נקודות אשר ממאנות להיפרד מכם.  כאשר תאתרו נקודות אלה הורידו מודעות אליהן, בחנו אותן כה וכה.  

 

רק לאחר שהשלמתם את עבודתכם, בחרתם ב"מיטב העולה" להגיש "אליו" יתברך שמו והנחתם עולה זו על המזבח, התפללו אליו שיאות לקבלה מידכם, כי ברגע שיקבל אותה מידכם ישחרר אתכם.

 

ילדים יקרים, הנכם מתבקשים לדקדק בבחירת העולה.  ויתכן ויהיו עוד נקודות רבות בכם לאתר ולאבחן .  זמנכם בידיכם, אך עשו זאת כי אנו רוצים אתכם משוחררים מספקות ופחדים אשר הנם אלא הפרעות ומכשולים של ה"נגד".

 

דעו כי כל כעס, פחד, חשש, ספק, תסכול, קנאה או שנאה שעולה בכם מקורן בנגד.  ודעו כי הדרך היחידה הנה לקבל אותו כחלק מכם ולהסכים ולחוות את אותן התחושות.  לא להתנגד, אך בד בבד כאמור לעלות אותן קורבן "בפניו".

 

אומר לכם כי בהיותכם משוחררים מכל התניה ומגבלה תוכלו להתקרב לאותה מהות אלוהית הנמצאת בכם ולזרום איתה יד ביד, ללא שום חיץ או שוני ביניכם עד כי לא תבחינו כלל מי "הוא" ומי אתם.

 

חשוב כי תבינו שהתכנים שלכם מעצבים את המציאות שלכם, לכן חישבו פעמיים ואף שלוש לפני כל תגובה או מחשבה או רגש שאינו מיושר "איתו".  החזיקו בידכם זכוכית המגדילה אתכם בפנימיותכם פי מאה.  דקדקו בכל פרט ופרט ועשו את העבודה כי "דין פרוטה כדין מאה".

 

כאשר הנכם גורמים למורת רוח מסביבכם בחנו היטב את החיבור שלכם "אליו", ודעו כי יש "קורבן" שעליכם לעלות.  תתיחסו לכל מילה, התכוונות, תחושה במלא תשומת הלב.  אל תוותרו גם על הדבר הפחות ערך ביותר.

 

כך וכך נראים הקורבנות וריח ניחוח ל"שם".

 

ככול שתרבו בקורבנות מסוג זה תשמחו "אותו" יותר ויותר כי הוא שם ממתין שתבואו לקראתו.  ועם זאת אל תשכחו את ההתכוונות שבלב לאהבה לכל הבריאה.  אהבה כדרך חיים, כתפיסת עולם ולא כרגש ההולך ובא.

 

עליכם לתרגל התכוונות זו על מנת לפתח את שריר הלב שיישאר פתוח לקבלה.  ככול שכך יקרה תחוו בחייכם ניסים ונפלאות עד כי ניראה יהיה לכם ששיניתם יקום, וגם תעלו אחרים לרמתכם.

 

הרבי