"המסע"

יום רביעי 1/06/2011, כח' אייר, שלש וארבעים יום לעומר, ב"כתר של העמק" (בית הכנסת העתיק נבוריה).

ברוכים הבאים, הנכם ב"כתר של העמק" אך נמצאים ב"מקומי", ומקומי הנו ה"מסע". התבוננו על קו האופק וראו את ה"מסע" הפרטי שלכם, זוהי "כיתת הלימוד שלכם".
 

הכתר של העמק הנו ה"הגשמה", והנכם נעים מלימוד להגשמה.  לעולם אין תעודת גמר, ותמיד יש לימוד.  גם כאשר לכאורה חוויתם כי הגעתם למנוחה שלכם.

 

כל עוד הנכם ביקום הפיזי בגוף, אין הגשמה.  וגם כאשר אינכם בגוף זה לא מבטיח הגשמה.  כאשר נפטרתם מהעולם הזה, אם לא הגעתם בחייכם למקום של הכתר, זה לא המוות שיגיש לכם זאת. 

 

לכן יקירי, דעו כי כל השתדלותכם היא עכשיו, וכל רגע נתון הוא עכשיו.  כי הגשמה ברגע נתון, הנה חוסר הגשמה ברגע אחר.  לכן, דבקו ב"רגע" כי בו נתון ושוכן היקום כולו.

 

ועוד אומר לכם ילדים יקרים, כי כולכם "אני" ולא חסר מקומו של איש ב"אני" הזה.  כולכם מכילים את כולכם, והיותכם אחד מקרבת את היותכם "אני".  הנכם בנויים בשר ודם ובכם "אני" והנכם "בי", וכולנו ביחד יוצרים את המציאות אותה הנכם חווים.  אך למעשה אין שם כלום, כמו שיש שם הכול.

 

אולי דברי נשגבים מתפיסתכם ולכן אומר אל נא תנסו לנתח זאת בשכלכם, אלא חוו את אשר אומר אני לכם.  הליכתכם בדרך הנה או שמחה והתעלות או צער, סבל וכאב. 

 

אני חוזר שוב על אשר אמרתי פעמים רבות בעבר, התבוננו על הכול באופן שווה ערך וקבלו את הכול ללא התנגדות, בהסכמה, כי רק בדרך זו תגעו באותה אמת הנמצאת מחוצה לכם.  כי שאר האמיתות הנם אלא הסתכלות פרטית של כל אחד מכם.

 

העבודה על קו האופק הנה בד בבד השתקפותכם על קו האופק ובקשה מהאלוהי שבכם לתיקון, ושוב התבוננות על קו האופק, ושוב בקשה לתיקון.  אל נא תחששו לראות את עצמכם על קו האופק, שקופים, יחפים.

 

חבקו דמות זו שלכם באהבה, אותה אהבה אשר הנה החומר היוצר את האלכימיה והופך מתכות פשוטות לזהב.  אילו ידעתם עד כמה עוצמה וכוח באהבה, עד כמה מתיקות ושחרור באהבה, הייתם מתפללים "אליו" שימלא לבכם באהבה.

 

מתן תורה הנו אותו יום של האחדות, אותו יום בו לבכם פתוח לקבל ולהטמיע בכלים שלכם "אור אינסוף".  זהו רגע ההגשמה עליו דברתי קודם לכן, זהו הרגע של הנגיעה ב"כתר".  רגע של התעלות ודבקות "בו", ועוד עליית מדרגה ועוד הגשמה, ועוד חיבור אשר חייכם סובבים סביבו.

 

עליכם לקלוט את החיבור, להרגיש כיצד התורה מוטמעת בכם והנכם הופכים לה עצמה.  הנכם הופכים לאותיות המהוות את הבריאה.  הנכם כולכם בחיבור אחד, ממלאים בתוככם תחושה זו ונשארים איתה כמה שיותר.

 

חלק מההכנות ליום זה כבר נעשו על ידכם.  בקשו שקיפות מלאה של העצמי האלוהי שלכם כפי שהוא, ללא הפרדה.  התבוננו בו בשקט ובשלווה ללא הכחשה וללא התנצלות.  הגישו אותו כשי לבורא עולם ביכורי עבודתכם, השתדלותכם להתקרב אליו, ובקשו "ממנו" בתמורה אהבה, דבקות ויכולת נתינה.

 

תקופה זו שלפני החג אינה פשוטה כלל, אך גם לימוד רב בה.  היא נועדה לדחוף אתכם לעבר בורא עולם בדבקות רבה יותר ובאמונה, ובעיקר הכרה ותובנה.  לכן הקפידו לבקש עזרתו, הקפידו לשקף לו את ביכורי ההשגות שלכם, אהבו "אותו" והרגישו אהבה זאת בהשתוקקות, ובואו מוכנים ליום קבלת התורה מתוך השקט והשלווה של ההכנות אשר נעשו קודם לכן.

 

תנו לכל דקה בערב זה משמעות חווייתית רגשית, ב"קמצנות" גדולה למשמעות ולתחושת החיבור.  יש לחוש זאת כל דקה, לא לבזבז. דאגו כי כל דקה תעבור בחיבור, בהתכוונות, באהבה, כך שלא תחלוף סתם כך.

 

הרבי