"קהל השם"

יום שבת 16.04.2011, יב' ניסן תשע''א, שבת שלום, ברוכים הבאים למקומי שבו נא.

היום הנכם במקומי כהכנה לחג פסח, אותו חג אשר מוציא אותנו מעבדות לחירות.
הציגו לעצמכם שאלה, מהי עבדות ומהי חירות?

אפשרו לעצמכם לקבל את התשובות. כל אחד מכם יקבל תשובה אחרת, אך די אם תביטו בתשובה שקבלתם ותגיעו למסקנה כי התשובה הזו שלכם הנה "תשובה פרטית".
 

תשובה פרטית הנה דרך ההסתכלות של האני שלכם, אותו "אני" אשר יכול להישמע כמו "עני".  ואכן לפעמים מתחלפות להן היוצרות והיכולת שלכם להתבונן על העולם היא מבעד לעיניו של "עני".  וכל זאת מדוע?  כי לא די לכם בבמה שהיקום הפיזי יכול או אמור להציע לכם, שכחתם נקודות בסיסיות הקשורות לכם ככלל, ולכן הנכם עניים, גם אם לא בחומר, עניים ברוח.

 

עם ישראל יצא ממצרים ככלל.  כלל זה אמנם היה מורכב מפרטים אך הפרטים האלה היו בתודעה של כלל, וכלל הנו המקום בו האלוהות נמצאת.  כלל הוא המקום בו האלוהות מבקשת את החיבור שלכם אליה.  כלל הוא היישום של "ואהבת לרעך כמוך".  כלל הנה אותה אנרגיה אשר פתחה את מעבר ים סוף לחצייה.  כלל הנו הכוח אשר משתווה לבורא ויכול לברוא עולמות.

 

עליכם להבין כי ככול שהנכם בתודעת "אני" - רבים ככול שתהיו, כל אחד שם מסביבו גדר של הפרדה ואולי הוא מרגיש טוב באותה חלקה קטנה שלו, אך מחשבותיו ומעשיו אינם באחדות עם הטבע, עם הבריאה, היות ומחשבותיו הנן סביב היותו שונה וניפרד מהכלל.

 

תסכימו כי בהתייחסות כזו ישנם הרבה פרטים ומחשבות אשר אינן מתואמות לכלל אחדות של רצון ומטרה משותפים, ואז כל אחד מושך לכיוון שלו ויש "כאוס" ואין בריאה ואנו נוגעים בעולם התוהו.  ובעולם התוהו השמיים והארץ הנם ללא הפרדה, ים ויבשה הנם עיסה אחת וחיים אינם מתקיימים ביצירה הזו.

 

קיבלתם בריאה, תפארת, אך מעצם הפירוד ביניכם, הנכם שואפים להחזיר בריאה זו לתוהו ובוהו.  למרבה הצער אינכם מודעים לרצון זה שלכם, וגם אם הייתם מודעים לו מן הסתם לא היה באפשרותכם לעשות דבר.

 

אותה הפרדה זו שלכם הנה "הנגד" שבכם, אותו אגו אשר מנפח אתכם בחשיבות עצמית כמתחרים לבורא וחושבים "אני ואפסי עוד".  ואגו זה ילדים יקרים, הנו "היצירה של הכאוס" בכל רגע ורגע נתון בחייכם כאשר אינו פועל להשגה של רוחניות ונתינה ואינו מיישם את "ואהבת לרעך כמוך", אלא בונה סביבו עוד ועוד קירות של הבדלה והתנתקות.

 

אז מה היא יציאת מצרים עבורכם?  מהי חירות?  אני מציע כי תשכחו מהאני הפרטי שלכם ותתמקדו ב"כולנו מסובים".  מדוע מצוות החג הנה לארח ולקבל אל תוך ביתכם (ליבכם) כמה שיותר אנשים?  בכדי שתזכרו כי יציאתכם ממצרים הנה "יציאת קהל השם" ולא יציאה פרטית של מי מכם.

 

מה הן ההכנות אותן עליכם לעשות לקראת החג? 

בהתכוונות שלכם לאהוב ולקבל אל תוך ליבכם אל כל אומות העולם ללא הבדל של דת או גזע.  

להרגיש את התפוגגות האני האישי שלכם אל תוך הכלל כחלק ממנו.  

ותפילה לאלוהים שיזכה אתכם בביקורו של אליהו הנביא על מנת שאנרגיה זו תחבר אתכם למעבר בין הארץ לשמיים, לעולם אינסוף, לחיים מעבר למקום ולזמן בידיעה ברורה כי "הוא" השם האחד, והנכם באחדות אחת עמו.

 

ברכות לשבוע טוב ומיטיב, ברכות ליציאה מעבדות לחירות כאשר החירות הנה האחדות.