"יום כיפור 2007"

יום שבת 22/09/07, י' תשרי, יום כיפור, שלום רב לכם, ברוכים הבאים למקומי שבו נא.

הנכם באים למקומי היות ועתה כל אחד יושב עם עצמו. אין אנו מבלים בחברותא ביום זה, רק בסיומו של היום נימצא כולנו בעמק. ברגע של חשבון הנפש כל אחד עם עצמו, כל אחד עם אלוהיו.
 

הצום נועד בכדי שתרגישו את החוסר, ותבינו מה המשמעות של השתוקקות וצורך.  הצום נועד בכדי לחדד בכם את יכולת החיבור, כי תשמרו על רמת אנרגיה גבוהה שאינה מוסחת ומתפזרת.  עליכם להיות במיקוד מלא, בערנות מלאה, לחפור ולחפור בתוך נבכי הווייתכם ולדלות משם את האמת הפנימית שלכם ובעזרתה לפרוץ דרך לאהבה, שלווה ונתינה.

אין אלה סתם מילים, אהבה, נתינה, שקט ושלווה הנן היסודות, הקשר ביניכם לבין בורא עולם, בין האני הפנימי שלכם לבין האני החיצוני.  אם תתבוננו במילה "אני" תשימו לב ל"אלף" אשר הנה פתוחה, מקבלת, כמו שאיפה, שאיפת אוויר דרך האלף.  וכאשר קיבלתם מהאלף מנה של......הלכתם ל"נון – יוד" אשר  מורידות פנימה לתוך הגוף, לתוך ההוויה.

ה"אלף" היא האלף האלוהית, ה"נון – יוד" הם ההתגשמות הארצית ויכולת ההתמרה של האינסוף דרך הגוף הפיזי למימוש ביקום הפיזי.  לכן אל לכם להקל ראש באמירתכם "אני", מהיותכם מקבלים את האלף ונושמים אותה לתוככם עליכם להתייחס אליה בכבוד ולקבל אותה אל תוך מקום המכבד את כוחה ועוצמתה.

שבו נא והתבוננו אל קו האופק, הנכם מפספסים עולם ומלואו, ועולם זה אינו אלא כאן לידכם, לצידכם.  הבינו כי המימוש הגבוה ביותר הינו המימוש ביקום הפיזי, בו נערך המיזוג בין העולמות שמעבר לכאן ועכשיו.

כאשר הנכם הופכים לנשמה ללא גוף הנכם מאבדים את הדואליות אשר הנה הניגוד אשר יוצר את התופעות.  אך כאן כוחכם הרב, כוחכם כאלוהים בהיותכם מסוגלים לקבל ברוח וליישם בחומר.  כי המלאכים אינם אלא מלאכים וחיים במימד אשר אין בו ניגודים ואתם הנכם חלק מהוויה יוצרת, לוקחים מכאן ומשם ויוצרים.

לכן תפקידכם להיות מודעים ליצירה, לכן תפקידכם ללמוד את עצמכם, כי כוח היצירה המודעת יבוא ממקום של "מסך מורם", כי בעוד הנכם שוגים ומתפתלים באני הבלתי מוגדר והנבוך שלכם הנכם חיים את היצירה הלא מודעת ונתמכים בה כאילו והיא ה"אדון" שלכם.

על זה נאמר "אל תעבדו אלילים אחרים".  "אלוהי האבן" שלכם אינם בהכרח עשויים מאבן אלא מיקשה אחת של חוסר מודעות, חוסר גמישות ודבקות ביצירה ארצית (הסרט) כאלוהים חיים.

האמת מופיעה באופן ניסתר ולא גלוי, הפשט הנו לעובדי אלילים.  הכוונה הנה, רככו את ליבכם, הכניסו בו מודעות וסליחה, קבלו את עצמכם, את האני שלכם אשר הנו פאר הבריאה, כאלוהים עם יכולות אינסופיות ועוצמות כפי שאמרתי הנובעות מכוח הניגודים.

לכן כל אחד ואחד מכם יבדוק היכן ה"אלילים" שלו מוצפנים, היכן הוא עסוק בלא לסלוח, לא לשכוח, לא לזרום, לא לאפשר לאלוהות, ל"אלף" לחדור אל תוך מקום נקי ומכובד, מכניס אורחים ומקבל.  מכאן שעליכם להיזהר במוצא פיכם ובמחשבותיכם, הכניסו דרך ה"אלף" אל תוככם אך ורק דברי שמחה וברכה, אהבה והודיה, לא למראית עין אלא כאמת צרופה.

תסלחו כי הסליחה הנה לעצמכם ודעו כי ברגע שסלחתם לעצמכם נושעתם.

 

יום כיפור, שבת  אחה''צ, שלום רב לכם, ברוכים הבאים לעמק, שבו נא.  התקבצו כאן לקראת סיום החג מכובדים רבים.  אלה הם זמנים בהם אנרגיה מואצת שוטפת אתכם.

החלטות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה נפלו כבר, דעו כי אין כמעט כל שוני בהחלטות כי הן עובדות בתאום עם ה"גורל" של כל אחד ואחד, אך יחד עם זאת יש מצב לעידון ושינוי דרך הקבלה וההתפתחות האישית ולזה אנו מייחלים.

הכול קיים בפוטנציאל ברמת הפרט.  אך מה יקבל ביטוי רב יותר בהתעלות ובכוונה, זו עבודתו של הפרט במהלך השנה והמקום אליו הצליח להגיע מבחינת יכולת הקליטה וההטמעה האנרגטית.

היקום פתוח לנתינה, הדו שיח הנו בין האני הלא מודע שלכם לבין אותה רמה אלוהית אשר מטפלת בכך.  הדו שיח בנכם הנו דו שיח כאמור לא מודע, אך תזהו אותו ותגלו אותו במהלך השנה.

לצורך התרגיל בחנו את השנה האחרונה שלכם, עברו עליה, ראו היכן שיפרתם, היכן קלקלתם, היכן הנכם מבקשים לתקן והיכן הנכם מרוצים.  שימו לב לתהליכים אשר עברו בכם וגרמו לכך שתהיו במקום שהנכם נמצאים.  שימו לב לתהליכים בהם פגעתם או קלקלתם מצבים וכן ההיפך.  שימו לב היכן לקחתם אחריות וצמחתם והיכן השלכתם.

שימו לב ל"רצוא ושוב", לאותן נקודות התעלות שחוויתם ולאותה ירידה אל תוך החומר.  בדקו כמה פעמים הייתם ב"רצוא" וכמה זמן הייתם ב"שוב".  דעו כי אין "רצוא" ללא "שוב", אך מטרתכם להיות כמה שיותר ב"רצוא", הכוונה לזמן ארוך יותר, וב"שוב" זמן קצר יותר.

בדרך של המיזוג בין החומר לרוח עליכם לנהוג כציפור, לקחת פירור בחומר ולהאדיר אותו ברוח.  ושלא יעלה בדעתכם כי תוכלו להישאר רק בחומר או להיות רק ברוח.  הכל בנוי מפרקי זמן.  יש פרק זמן נתון להיותכם בכל מצב וגם זה נחתם ומוסדר מראש, לכן כאשר הנכם מיטיבים לעשות במועדים שנקצבו לכם הנכם משפרים עבור עצמכם בשנה שלאחר מכן.

כל אינטראקציה שלכם, כל עשייה הנה מבנה חדש המשמש כמשטח חדש למדרגה הבאה.  על כך יספרו מעשיכם ויגידו לאיזה מדרגה עליתם ולמה הנכם ראויים.  כל זאת ילדים יקרים בידיכם, ככל שתיטיבו עם סביבתכם, תתחשבו, תתרמו, תושיטו יד, כך תתעלו גם אתם.

שלא יעלה בדעתכם כי בהיותכם דואגים אך ורק לעצמכם תעלו מדרגה כלשהי.  לצורך המחשה, קריאה בספר יונה מלמדת אותנו כי האמת האלוהית אינה האמת של היחיד, כאשר היחיד ממעיט מערך הכלל קרי סביבתו ומתבצר בתוך עצמו ברצונותיו ובתכניו, לעולם אינו יוצא שבע רצון.  ראו את הדו שיח בין אלוהים ליונה, יונה הצטער על הקיקיון שנבל ועל כי דבריו לא התממשו, זהו "האני הקטן", לעומתו אלוהים העמיד בפניו את הסליחה, הכפרה, "רצוא ושוב"- החטא והסליחה.

נינוה חטאה אך גם ביקשה סליחה, חזרה בה, ואלוהים אשר הנו רחום וחנון סלח, לעומת יונה אשר כל מעייניו היו כיצד הוא ניתפס וכיצד הוא נראה וכיצד הוא מרגיש.  חשבו עד כמה מוסר השכל זה המתאים בדיוק ליום הכיפורים.

השתדלו לא להתייחס אישית להפרעות או רצונות שלכם או לאני האגואיסטי שלכם הדואג לעצמו בלבד, חשבו על הסליחה הקולקטיבית אשר הנה הארת פנים, קבלה, חיבוק ונתינה, כי זה השיעור וזו הכוונה.

זכרו, ציבור המתפללים הנמצא כאן היום, אותן ישויות אינן באות עבור עצמן, הן באות עבורכם, היו גם אתם בעבור אחרים.  אין האני האישי מקבל ברכה קולקטיבית, לכן לעולם בירכתו תהיה צרה וקטנה.

 

הרבי