"חג מתן תורה"

יום שלישי ה' באייר, ערב חג מתן תורה, 22/05/07, חג שמח, ברוכים הבאים לעמק השני, הצטופפו ושבו בין כולם.

כל עם ישראל נמצא כאן היום. בעוד זמן קצר תרד לה השכינה ולבבות כולם יפתחו לקבל את התורה הקדושה. ותורה זו תורת אמת היא בליבכם ובנפשכם.
 

הבינו כי חשיבות רבה לנוכחות כל עם ישראל ברגעים מקודשים אלה כי קבלת התורה הוא רגע ההבשלה.  אדם עובר בחייו תהליכים של צמיחה וגדילה, ותהליכים אלה הנם ספירלה העולה מעלה מעלה, כל אחד על פי מידתו, כאשר במהלך חייו הוא חווה סבבים סבבים של עליה ב"סולם יעקב".

כל סבב, מתחיל ומסתיים, מתחיל מחדש ומסתיים עד לפרישתו של האדם מגופו.  וככל שהשיג יותר, עלתה מדרגתו הרוחנית והתקרב בצעד נוסף לכיסא הכבוד.

מקבילה צמיחתו של האדם לעונות השנה, כאשר יציאת מצרים ושחרור הכבלים הפרטיים ויציאה מעבדות לחירות הנו האביב, ניצני הזמן אשר נעורו עד לקבלת התורה, היא הבשלתו במסעו הפרטי.

קיץ, חום, הבשלה של חייו, ולאחר הפריחתו באה ההתכנסות פנימה, חזרה איטית אל החורף.  חורף חייו וחוויותיו, הטמעה של כל תהליך היציאה מעבדות לחירות וקבלת התורה, עד ליציאתו מחדש, בקיעתו מבפנים החוצה לסבב נוסף.

כאמור בכל סבב כזה משהו השתנה בו, גדל, צמח, הבין מעט יותר על עצמו והאלוהים שבו.

שני שלבים עובר האדם בכל שנה, שלב ההתכנסות, היא האחדות עם רגשותיו ומחשבותיו עד להיותו "פוטנציאל של נקודה", ובעבור זמן הטמעה כמו בפריחת האביב, הוא מתעורר, שולח אבריו החוצה ליישם את מה שלמד מתוך עצמו וקיבל בתקופת ההטמעה.  ועתה הוא פתוח לקבל מבחוץ ולתת מעצמו.

חם, אין גופו מכוסה, אבריו פשוקים, גופו סופג את החום, ופולט אותו מגופו החוצה וכל כולו בקבלה ונתינה של מהותו הפנימית הטעונה בהתלהבות ובדבקות של שחרור, "יציאה מבין המייצרים", ורגע החיבור לכתר בהתמרה שהוא עובר.  וכך הוא ממשיך לאורך כל הקיץ עד תחילת הסתיו בו הוא מתכנס חזרה אל תוך עצמו.  נחבא מהקור ומחפש את קרני השמש של הקיץ שיחממו את מודעותו המתעוררת כגרעין טרם בקיעתו וחוזר חלילה.

היום הזה הוא רגע ההדבקות, רגע החיבור לכתר, אותו רגע בו תתבצע ההתמרה, כפי שאמרתי.  וכל אחד על פי מידתו.  וככל שהירבה לטרוח ולעבוד משך ספירת העומר וככל שהירבה בחשיבה ודבקות, אהבת אדם, נתינה, סובלנות וסבלנות, וככל שצלח בהתמודדויותיו וביצרו, ובהתגברות על יצרו המתפתל, כך תהיה התמרתו עוצמתית יותר ורבה יותר ויחוש זאת היטב בתקופה הקרובה.

ברגע זה של החיבור לכתר זכרו ברמה המטאפיזית משפט אחד אשר אותו תשננו כ"מנטרה" חזור ושנן חזור ושנן, "ואהבת לרעך כמוך", זוהי עיקרה של האלוהות וזוהי עיקרה של התורה.  האדם לא נועד לסבול, סבל זוהי פרספקטיבה, אהבה גם היא פרספקטיבה.  אין השלמות קיימת, הכול מכיל את הכול והלא שלם הוא השלם.

לכן אל נא תרחיקו לכת בחיפושים מעבר להרים ולאטמוספירה.  ה"מקרו" הנו ה"מיקרו".  מה ששם הרחק הוא כאן, אין שנות אור, ואין גלי קול אלא כ"תהודה" שלכם.  הקשיבו לציוצי ציפורים, התבוננו בירח, הכול מוקרן מכם, ואם ברצונכם להרחיק לכת בתובנותיכם התחילו לחשוב ולחוות מצבים אלה עד שתפנימו ותבינו.

 

חג שמח