"הנרות הללו, חנוכה 2006"

ערב יום שבת 16/12/06, כה' כסלו, נר שני, חג שמח, שבוע טוב, ברוכים הבאים לעמק שבו נא.

נר שני של חנוכה בנוסף לנר הראשון, עוצמות החוויה והידע מתגברות, חפשו בתוך עצמכם וראו מה עולה משם בימים אלה, בחנו זהה או שונה. סודות גדולים טמונים בחג ברמת התובנה של מי הנכם ומה אתם.
 

הארה וידע הנן חלק מתמורות החג הזה, אור הנרות נועד לחדד ולהאיר, לכוון דרך חדשה ככל שתהיה קדימה, לשפוך אור על הגשמות ולפתוח נקודת הצצה למקומות שכוחים ואפלוליים בתוכם.  בעזרת הנרות הנכם יכולים להציץ ולראות אותן נקודות אותם הנכם מעדיפים לשכוח ולהתעלם.

תפקידכם לבוא לחג בהתכוונות מלאה, תשומת לב וניקיון, תתמקדו בכל זה לפני הדלקת הנרות בכדי להתחבר לאורם בקוד החג.  התבוננותכם בעצמכם מחוצה לכם והתבוננות על היקום הפיזי מקו האופק הנם מאפשרויות החג אם רק תסכימו להביט לשם.

כוח האור יאפשר לכם לפגוש את ה"אני" האחר המסתתר לו שם ואשר ממנו הנכם מתחמקים מהישיר מבט.  זהו אותו "אני" המאוס בעיניכם, לא שווה ומודחק, הוא גם זה אשר יוצר לכם את החיים שאינכם אוהבים ואשר מוביל אתכם כהתרסה בגלל התעלמותכם ממנו.

הכניסו ענווה אל תוך חייכם, הסירו מגבלה, תלו קורה מבין עיניכם ואפשרו ל"עין השלישית" להביט ולראות את מי שאתם, תודו כי הנכם מסתובבים סחור סחור בעולמכם ממאנים לפגוש עצמכם.

זהו משחק המחבואים של היקום ושלכם, הרי ליצירה נועדתם ורבה המודעות אליה נחשפתם, לכן דווקא בזמן זה כאשר הנכם יודעים מה שאינכם יודעים, טוב כי תעצרו שניה לצורך קבלה של האלוהי שבכם על כל רבדיו וזוויותיו.

ככל שתדחיקו יותר את "הצד האחר" הנמצא בכם ולא תעירו אותו הוא יבין כי מקום מסתור לו וישלוט על חייכם.  זוהר האור יהפוך ויהיה חלק מכם כאשר תסכימו לשתף אותו בחייכם ולקבל בירכתו.

 

נר שלישי, חג שמח, ברוכים הבאים לעמק, שבו נא.  הקשיבו לשקט השורר בעמק ודרכו הקשיבו לעצמכם. 

לא משנה ההמולה מסביב, אם השקט בתוככם תחושו כאילו הוא מסביבכם, לכן למדו עצמכם להיות בנקודת החיבור בה השקט נמצא.

דעו כי נקודת חיבור זו הנה בתוך לבכם, המוח וההכרה מתרוצצים אנה ואנה, ממולכדים בתוך עצמם ומנסים לפרוץ את גבולות ההבנה שלהם, ואילו הלב נשכח, וההכרה היא המצווה עליו אהוב! והוא אוהב, תשנא! והוא שונא.

הכרה זו, המצווה, הנה סתורה ומבולבלת, נעה אנה ואנה מנסה להבין, לפרוץ את גבולות עצמה וממאנת לקלוט שהשקט נמצא בלב ואם רק תפסיק לצוות עליו, יהיה הוא נוכח עם השקט והאהבה שבו ללא דין וללא דיין.

זכרו, ככל שתרבו להשתמש ב"ד" של דין ודיין תזכו ב"ד" של דלות, ודלות זו הנה דלות מטאפיזית היות ואז לבכם לא יאמר את שלו ולא ייתן לכם ברכתו, אהבתו ושלוותו.

תפקידו של כל אחד מכם הנו לעורר את הלב, אחרת הנכם "עוצרים את זרם המים לצמח".  ה"חיות" נובעת ממים-השקיה ,והשקיה זו האחראית לגדילתו, צמיחתו ופריחתו של "הצמח".  וכאשר הנכם נמנעים מאהבה, משול הדבר למינקת אשר יבש החלב משדיה, ואז הצמח אינו גדל, אינו מצל, אינו משמח, אינו נותן פרי, אלא יבש וקמל.

כמו אדם אשר מתייבש מבוהק השמש ללא מים ומאבד הכרתו, כך אותם שאינם משתמשים בליבם לאהבה וחסד, מתייבשת בהם המהות האלוהית והם קמלים.

נר שלישי של חנוכה, המודעות הולכת ומתעוררת עם כל נר נוסף אשר נדלק, ומודעות זו הנה בתוככם, ביכולת שלכם להבין ולקלוט.

כאשר עוצמת האור גדלה הנכם רואים טוב יותר, לכן נצלו את כמות האור הרב בכדי להרחיב הבנתכם כמה שיותר בחג הזה, כי כל נקודה ודבר שאור זה יאיר בתוככם, במודעות שלכם ובהבנתכם יישאר אתכם.

 

נר רביעי, חג שמח, ברוכים הבאים לעמק, שבו נא.

נר רביעי, ככל שהאור הולך וגובר היכולות שלכם גדלות והולכות, היכולות לבקש בקשות ולהגיע לכלל הגשמה.  קחו את הזמן שלכם להגדיר בקשות כי זה הזמן למשוך אליכם את אנרגיית ההגשמה.

החג הזה הנו חג מפנק, חסר מגבלות, חג של ניידות, שעשועים, דבקות, צבעוניות, אכילה, משחקי מזל, וכל השאר.  זוהי אתנחתא להתרווח, לשאוב עידוד ולהתארגן להליכה קדימה.  עשו סדר במחשבותיכם, שאו עיניכם לאור וקבלו ממנו הדרכה איך לעשות נכון, סיימו דברים אשר בהם התחלתם כי כאמור תקופה זו היא גם הגשמה, סגירת מעגל קודם לפני פתיחתו של מעגל חדש.

צאו וראו ולמדו עצמכם, האני הארצי והאני קולקטיבי, הנכם ראויים לדבוק ב"שמו יתברך" על מחשבותיכם "עליו" וקריאתכם את "שמו", וכאשר הנכם ראויים לדבוק "בו", סימן הוא כי "הוא" דבק בכם ואחד הנכם, ואז ערוץ הידע, התובנה, הקליטה והאהבה פתוח וכל שעליכם לעשות הוא להפנות מבט לשם, להתבונן ולחוות.

אור החנוכה הנו אור הבהיר, גלים גלים של אור בהיר, קליל, המקרין נעימות ונינוחות.  אין אור זה להבה שורפת אלא מחממת, מרככת ויוצרת שמחה בלב, ואתם הנכם שגרירים המדליקים מדי יום אור זה בביתכם על ידי התחברותכם לאור האינסוף.

הסימליות בהבאת אור האינסוף אל תוך ביתכם הנה הוכחה לאותה דבקות עליה דברנו, אותה פתיחות או נכונות שלכם להתבונן דרך אור זה בעצמכם מצד אחד ובאלוהות מצד שני כ"מיקשה" אחת.  יתכן ואינכם מודעים לכל זה אך אין זה משנה כלל, כל שעליכם לדעת הוא כי תפקידכם לעשות זאת, לבקש בקשות ולבחון את עצמכם והמקום בו הנכם נמצאים בתשומת לב רבה, כל השאר נעשה מעצמו

 

נר שישי, חג שמח, ברוכים הברים לעמק, שבו נא.  כל עבודה שהנכם עושים הנה למענו "יתברך שמו", גם "הוא" עובד

משול הדבר לקבלן בנין אשר בונה והנכם עוזרים לו.  המאמץ הנו משותף, אינכם חלילה "משרתיו", אתם והוא אחד.  הנכם נושאים במעמסה במשותף, ההבדל היחיד הנו החוויה וראיית הדברים כי דרך הפרספקטיבה של ראייתכם נוצרת החוויה.

אם הנכם רואים (חווים) עצמכם כמשרתים, כאלה הנכם, או אם קשה לכם - אכן קשה.  עליכם להבין כי הנכם אלה אשר צובעים את הטונים האנרגטיים בצבעים משלכם כאשר למעשה אין שם כלום, וכל שהנכם עושים זוהי "הירתמות" לעשייה אשר דרכה משתקף האלוהים בכם.

כתוב: "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות מכל מלאכה".  אך גם עבודה זו הנה מנוחה.  תפקידכם, ללמוד ולהבין כי היום השביעי הנו סיכום – מודעות של ששת הימים הקודמים לו, ובכך הגעתם לתובנה של "האי-עבודה" אשר נמצאת בעבודה.  העולם נוצר מכוח האמירה, "ויאמר....".  

קחו זאת לתשומת לבכם, אף אחד לא הזיז כלום, רק אמר, תכנן ואמר, חשב ואמר, ומכוח זה הכל נברא.  "בזיעת אפך תאכל לחם" הנה ענישה על אובדן המודעות ליכולת הזו והדרך לכך.

אדם וחוה נענשו בכך שירדו ברמת המודעות שלהם, זה לא היה עץ הדעת שממנו אכלו אלא עץ השכחה.

תמורות העץ "עבדו הפוך על הפוך", המודעות שנפתחה הייתה מודעות הקושי של היקום הפיזי, אבדה להם תודעת האינסוף כי המירו אותה בידיעת הגוף.

אם ברצונכם להלך חזרה דרך הנתיב ממנו הם באו, עליכם להתחיל להבין ולהטמיע כי כל עבודה אשר הנכם עושים נעשית למענו "יתברך שמו", חד הנכם אתו.

לכן היות ואין "הוא" משקיע מאמץ בעשייתו והיא נעשית, עליכם לדבוק "בו" בכוח האמונה (שאולי חסרה בכם), להאמין בכוחו ולעשות את אשר עשה "הוא" בזמן בריאת העולם, להתכוון, לרצות, לתכנן, ולהתבונן בביצוע בשביעות רצון מוחלטת .

הנכם יכולים להפוך את חייכם, כל אחד מכם, מ"אלף" ל"בית" אם רק תניחו בצד את "האני הקורבני והמסכן שלכם", את "תודעת הגוף" אותה רכשתם מעץ הדעת ותתמקדו בלב, כי רק הוא יוביל אתכם דרך אותו שביל אשר אין בו טוב ורע, אין בו ביקורת ואין בו ידע.  שביל אשר בו חווים אהבה בלבד, אהבה אלוהית ודרכה אהבה לכל יציר חיי.

רק מהמקום הזה תצליחו לשנות את חייכם מ"אלף לבית" ולשנות את עוצמת האור הזורם בגופכם, דחיסות החומר, ויכולת הנתינה והקלות של היקום.

 

נר שביעי, חג שמח, ברוכים הבאים למקומי, שבו נא.

נר שביעי של חנוכה, ששת הנרות מקבילים לששת ימי הבריאה, הנר השביעי מקביל לשבת.  זכות גדולה נפלה השנה שהחג החל ביום שישי ומסתיים במוצאי שבת.  

הנר השביעי למעשה סוגר מעגל של בריאת העולם, לאחר ששת השלבים של בריאת העולם, המקביל להתפתחות האדם, היום השביעי הוא יום מנוחה, זהו היום שבו אפשר לשבת ולהתכוון ליום השמיני, לנר השמיני.   לצורך זה קיימת  מנוחת השבת, בכדי לאפשר לאדם העסוק בעמל יומו להיפתח לפרספקטיבה שונה ואחרת. 

זהו יום ההכנות במישור הפיזי לקראת השבוע המתחיל וברמה אחרת ללידה מחדש, דהיינו לתובנות חווייתיות חדשות, לניקיון פנימי, לגילוי השכינה וחיפוש אחריה.  יום זה, נר זה, הנו שער שפתיחתו מעלה אתכם ל"סולם יעקב"

ביום זה עליכם להתאמן בהתבוננות בלתי ממוקדת על ענייני העולם הזה ולפתח את מיומנות הטבעית שלכם לפתיחת הדלת, הצוהר בכיוון הכתר והשכינה אשר נמצאת בגלות כל ששת ימי השבוע. 

ביום זה עליכם לינוק קדושה ואהבה ולהתפלל שתוותר הקדושה אצלכם גם בימים אחרים, וכי דרכה ואך ורק דרכה תצפו על כל הדברים האחרים הסובבים אתכם ב"חולין".  זהו השבע - "שבת,"- זמן לשבת, לנוח, ולהתבונן על "ימי החול" - (חולי).

עליכם להבין פרספקטיבה זו, לחוש אותה בתוככם ולחיות לפיה.  כל המסרים הנם מסרים נסתרים עד שהנכם לומדים לפענח את הקודים ואז הכל הופך להיות קל וברור.  אל תתעסקו בניחושים וכוונות, כי בכך הנכם יוצרים מציאות.  

תדבקו אך ורק בהתכוונות ברורה לאהבה וטוב, גרשו בעזרת דבקות לאור כל חושך ועננה.  בידיכם האפשרות לעשות זאת, אם רק תשחררו שאננות, עצלות ועקרון הנוחות המדומה שדבקתם בו.

הנר השמיני מסמל את ההתכוונות להמשכיות ולכל מה שמעל ומעבר ליקום הפיזי.

הנר השמיני מסמל את האינסוף, את החזרה שוב ושוב על אותם דברים כדבר הקבוע היחיד שנמצא.  כי אלמלא אותן חזרות קבועות כמו חגים, מועדים, לא היו פני היקום הפיזי כפניו היום, ברצף של משכיות וחיים.

הנר השמיני בא להראות לנו את כל מה שיש, פותח לפנינו פרספקטיבה של כל מה שאינו במודעות שלנו.  חייכם נמשלים לשבעת הנרות במחזוריות שבועית של שבעה ימים, מחזוריות של שבע שנים וכן הלאה וכן הלאה, כאשר רוב רובכם חיים את שבעת הנרות ולא מתרוממים לנר השמיני.

הנר השמיני הנו קו התפר בין התובנה הארצית לתובנת על.  הסתכלות משם מאפשרת הבחנות אחרות בחיי היום יום.  טיולנו ביקום הפיזי הוא למעשה לימוד של דבקות בנר השמיני היות ושבעת הנרות ככל שהפכתם בהם והפכתם בהם ברמות מודעות שונות עדיין נותרתם  ב"מסיבת היקום הפיזי", עשירים יותר או פחות, אומללים יותר או פחות, תקועים יותר או פחות אך עדיין ברובד של התפיסה הארצית ב"דלת" אמות.

רק כאשר שחררתם את תפיסתכם הארצית אשר נראית כמו וויתור על "דפוסי מחשבות, תפיסת עולם, ידיעה, קבעון, אני פרטי פגוע", הצלחתם להרים עיניים לעבר הנר השמיני אשר מאפשר הצצה לעבר קו האופק.

הדרך לצאת מ"שבעת ימי היקום" הנה מודעות כי "שבעת ימי היקום" על כל מה שיש בהם הנם כמו "שולחן וכיסא", ברגע שבחוויה הצלחתם להבין משפט זה שאמרתי עכשיו, (לא בשכל, אלא בחוויה!!), עליתם בתדר האנרגטי שלכם למקום של דבקות אלוהית מטאפיזית, ידע מטאפיזי ואהבה אלוהית לכל מה שיש מתוך מקום של חמלה ונתינה.

ברגע שהעפלתם למישור הזה של הנר השמיני, הופך המישור הפיזי עבורכם ל"מצגת" אותה הנכם יכולים לערוך ולשנות כרצונכם.   ובכל המישורים, למעט אהבה חמלה ועזרה לזולת אין דבר בעל משמעות.

הנכם זוכרים היטב את "תלמודכם", (היקום הפיזי), מרגע שלבשתם גוף וספגתם את סביבתכם שכחתם את ההוויה הטהורה שלכם.  אינכם שייכים ל"שבעת הנרות", הנכם תלמידי "שבעת הנרות", ובתור תלמידים הנכם טובים, קלטתם היטב את כל הבריאה אל תוך תוככם, את כל המנהגים, המחשבות, ספקטרום הרגשות, ירדתם מתחת לרמה של בעלי חיים ובנוסף גם למדתם לחשוב על עצמכם כ"נעלי רוח", נאורים, חכמים, וכמובן כתוצאה מכך פתחתם אגו, דרישות, חוצפה, אכזריות, וכל השאר.

ילדים יקרים כדאי שתדעו כי האלוהי שבכם ירד והסתתר לו במערה חשוכה, אטומה וסגורה ובמקומו חברתם למושל היקום הפיזי הוא "הנגד".

עכשיו צאו וראו כיצד הנכם משחררים את האלוהי שבכם מתוך המערה.

אני מברך אתכם, 

הרבי