"חנוכה 2006, נר ראשון"

יום שישי 15/12/06, כד' כסלו, ערב חנוכה, נר ראשון, שבת שלום, חג שמח, ברוכים הבאים לעמק, הסתכלו אל קו האופק, התבוננו לעבר החנוכייה שהודלקה בשמי מרום, חנוכייה זו לא כובה כל ימי החג, אלא רק תוסיף.
 

דיברנו רבות על חג החנוכה, אך כאמור עוד נוסיף ונוסיף היות וחג זה הנו מסדרון, מעבר בין רמה לרמה, בין התפתחות להתפתחות, ויש כלפי מעלה ויש כלפי מטה.  אין דבר מוסתר, בכדי לעלות כלפי מעלה במישור ההבנות ההתפתחות והאהבה, יש להתייגע.

כאשר הנך מתייגע, טורח, נפתחת המנהרה למעבר ממקום למקום, ודרך אפלולית המנהרה לאור גדול יותר.  כאשר שכחת להתייגע, תדבק ביקום הפיזי יותר ויותר, תאמין כי הנך נאחז בקרקע מוצקה, בביטחון יחסי ואט אט תתרחק מעליית המדרגה אשר הנה אפשרות הפתוחה בפני כל אחד.

עד כמה שזה יראה מוזר בעיניכם, בעלי חיים מסוימים מבינים יותר מכם את "קו האמצע", האמת והחיבור לתפיסה המטאפיזית.  הידע שלהם רב יותר, אין הם מבזבזים עצמם על דיבורי סרק, הם חיים בחוויה, בחיבור.

בני אדם הנם פשטנים, שטוחים וגאוותנים, נאחזים במראית עין ולא בעין השלישית, לא חווים ולא מרגישים מספיק ולכן מנהלים ומתנהלים כאילו היום יום ו"החיים הזמניים" שלהם ביקום הפיזי הנם התכלית העליונה של היקום והאלוהות.

נר חנוכה הנו כמשואה הבאה להאיר את הדרך כמו לשפוך אור על האמת שתובן ותוטמע, תיראה ותיושם.  אור זה המתבטא בנר, הנו תדר אנרגטי אשר יורד לפקוח את העין המטאפיזית, השמיעה המטאפיזית והלב להסתכלות שונה מההסתכלות דרך עיני היום יום.  באופן לא מודע נוצר קו הפרדה אשר מחלק את ההסתכלות מעל ומתחת ומסביר את החיבור בניהם.

חג זה הנו חג של שפע וכבוד, האדם המסוגל ורוצה להיפתח, להתחבר "אליו" ולפעול כאחד "עמו" חייב לתת לאנרגיה הזו לחדור ולהיטמע בו, וזאת על ידי פתיחות לתדרים, הימנעות מהרגלי היום יום, נתינה ואהבה.  וכוונתי ואיני מחדש לכם דבר, בימי החג הימנעו מ"ביקורת" הרעיפו נתינה, שוחחו על דברים שברוח ובלב, היו אמיתיים ופתוחים, חושו התרוממות רוח, סובלנות וקבלה.

הקפידו בכך כי האור היורד יעצים את התחושות האלה, יחזק אותם ויקבע אותם בתוככם, כמובן שכל זאת ממודעות ולא מתוך הלך רוח רגיל.  העוצמות יתגברו וילכו, יש הרבה חסד בחג הזה, התחברו אליו, חושו את החסד בליבכם, השקיעו מחשבה והגיגים בחג, התבוננו באור של הנר והרגישו בחוויה שלכם את אור האינסוף.

אין זו שעת לימוד, זוהי שעת ישום.  אין זה זמן התכוונות, זהו זמן ביצוע, עשייה ותוצאות לעשייה.  כל אשר עמלתם וציפיתם בכל התקופה מאז השנה שחלפה מגיע עתה למימוש בתוצאות, תהיה זו עליית מדרגה או ירידת מדרגה, ובכל מקרה יחול שינוי.

 

נר ראשון, המשך.....

שבת 16/12/06, כ"ה כסלו, חנוכה שמח, שבת שלום, ברוכים הבאים למקומי, שבו נא.  התבוננו על קו האופק וראו את ההשתקפות שלכם בו.

חג זה הנו חג של הגשמות אך גם רגע של חשבון נפש.  חג זה הנו חג של מאזן.  קחו את האותיות "ח - נ - ו" מימין ו"כ - י - ה" משמאל והנכם אלה שנמצאים בקו האמצע.  אותיות אלה יש להם משמעות, כוח ועוצמות הרבה מעבר לסטנדרטים המקובלים של חג זה.

בהיותכם בתווך בין צד ימין לצד שמאל הנכם המפרשים ומגשרים בין שני הצדדים.  לכל אחד מהצדדים תוכלו לתת את הפרשנות שלכם, טוב ורע, הצלחה אי-הצלחה, התקדמות עצירה.  תהיו מספיק ישרים על מנת לבחון את הדברים ולהבין היכן הנכם על קו האמצע, בין צד ימין לצד שמאל, מה עשיתם במהלך כל השנה ולקראת מה הנכם הולכים.

אינכם צריכים לחפש יותר מדי, ההגשמות שלכם הנן המקום בו הנכם נמצאים.  בחנו את ההגשמות וראו היכן הנכם נמצאים, בחנו את תחושתכם, האם שבעי רצון הנכם?  אלה המדדים.

החנוכייה בחג הזה הנה תוספת של "י" לחג, זהו ה"יוד" של החסד האלוהי אשר יורד עם הדלקתה.  מֶהאותיות "חָ-נ-וּ", שפירושם "לעצור, לחנות", והאותיות "כֹ- ה" שפירושם "כך - הנכם בצורתכם", יורדת ה"יוד" לשינוי, לבקשות וקבלה מהחסד האלוהי אשר יורד באות "יוד".  עליכם לדבוק ב"יוד" אשר הנה הכוח שיאפשר לכם שינוי במידה ואינכם שבעי רצון.

התבוננו על קו האופק, תוכלו לראות אופק רחב ידיים, אינסופי וממנו אופק נוסף וממנו אופק נוסף. זו ההתפתחות שלכם, כאשר תגיעו לקו אופק תתבוננו קדימה, אינסוף לידע ולהתפתחות האישית, ובחוויה ולא בידיעה.  לכן גם האלוהות אינה סוף פסוק ולכן גם אין דבר שהוא אבסולוטי ולכן גם אל תתפסו עצמכם כדבר אבסולוטי, לא את המחשבות, לא את הרצונות, לא את ההתנהגות ולא את הדרך בה הנכם הולכים.

כל שעליכם לעשות הוא לדבוק באמת של "יושר ואינטגריטי" כפי שקבלתם אותה במעמד "הר סיני", ומהמקום הזה לשחרר כל תפיסות עולם, התניות, פחדים ולזרום עם האמונה.

אכן הנכם מוגדרים בתוך גוף פיזי אך הוא זמני בלבד.  "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", אמת גדולה טמונה במשפט זה, ולמרבה הצער הנכם נתפסים לקנקן בכל רובד ורובד מחייכם, בפעולה היום יומית הפשוטה ביותר, בהתייחסותכם לעצמכם כקנקן והתעלמות ממי הנכם באמת.

החג הזה יכול להיות עבורכם חג של פריצת דרך אם תדעו לבקר את עצמכם ללא הנחות, להסתכל לתוככם בראייה נוקבת, להפסיק להצטדק על מה שאינכם והנכם.  זה מה שיש ואם זה תלכו כי זוהי נקודת התחלה אמיתית, כל השאר זה הקנקן.

התבוננו על קו האופק, תפקידכם מופיע שם חרוט, מבקש כי תגלו אותו, גלו אותו.  כל הפלנטה הולכת לקראת שינוי, הנכם שגרירים של השינוי ועוד רבים כמותכם.  בכל המהומה מסביב של "מנבאים ומתנבאים" יש דבר אחד אמיתי והוא השינוי בחשיבה, בתפיסה ובאמונה, השוני של הסתכלות על היקום הפיזי כחד סטרי.  כך שלא משנה כלל אם "האומרים למיניהם" הנם אומרים אמיתיים אם לאו, חשוב לומר, כי זה נעשה בכדי לפתוח את הפתח לזרם של מודעות חדשה ורחבה ואז כל אחד על פי רמתו האישית ומידת הניקיון שלו ידבק במה שנכון בשבילו.

אחזור על דברי, חשוב לשנות את התדרים והתובנות של "מסה קריטית" בכדי שה"שינוי" של "ימות השיח" יוכל להתרחש.  לכן כל דובר ומכל משפט אשר רוח "השם" בו, מתקבל בברכה, מאוחר יותר גם שם יעשה סדר שונה אך בינתיים אנו מעודדים כל אמירה הקושרת את האדם עם כוח הבראשית.

 

הרבי