"ליבו של אלוהים במישור הפיזי"

יום שלישי 2/05/06, ערב יום העצמאות, חג שמח, שבו נא מסביב לעץ בעמק, בואו ונבין על מה החג אותו אנו חוגגים היום.
 

ב"פשט" זהו חג הקמת מדינת ישראל, ב"דרש", היכולת שלנו לנצח את עמי ערב, לכבוש לעצמנו חזרה חלק מאדמתנו, וב"סוד" זוהי היכולת של הפרט להגיע למקום של שחרור מעול עצמו.

אין ספק כי הנוגש החיצוני שלנו, האויב החיצוני, אינו אלא השתקפות של מי שאנחנו, ברמת הפרט ואם נתעלם מרמת הפרט, ברמת הכלל כאחדות אחת, כמדינה אחת.

יכולת השחרור לעולם הנה פנימית ולא חיצונית, החופש הנו דווקא בהיותנו מרגישים חופשי עם המגבלות.

החופש האמיתי הנה הרגשה של חופש בחירה ולא משנה כלל מה הבחירה.  הבחירה הטובה ביותר אין ערכה כקליפת השום אם לא תהיה זו בחירה מתוך השלמה, קבלה וחופש וכל הערכים האלה הנם ערכים פנימיים אשר מקבילים לחופש להיות מי שאתה.

החופש להיות מי שאתה ולא משנה מי אתה, הנה שמחה פנימית ושמחה זו אינה זקוקה לעזרים מיוחדים על מנת לפרוץ החוצה, בהעדר שמחה פנימית ושלווה של קבלה והשלמה כל עשייה מסביב הנה בריחה מהתמודדות עם עצב וחוסר.

היותכם מסוגלים לחוש חדווה, גיל ואהבה לא משנה מה הם התנאים מסביבכם הנה עצמאות.  תוכלו לרקוד, להקשיב למוזיקה, לאכול, לשוחח, לבקר, לנסוע, לא משנה מה תעשו שם, אך דעו לכם כי באין שמחה פנימית זוהי הבריחה, עשייה על מנת לברוח מהתמודדות לחוש כי אין שם עצמאות.

אין דבר חיצוני לכם אשר אמור לעלות את המורל או להמתיק בעבורכם את חייכם אלא היותכם מחוברים למהות האלוהית שבכם דבקים בה ומסתכלים על היקום מסביב דרך פרספקטיבה זו.

זכרו כי העצמאות האמיתית של עם ישראל לא הייתה בהכרזת המדינה אלא ביכולת הפנימית של האנשים כאן לגבור על המגבלות והקשיים, להתמודד ולנצח מהפנים החוצה.  הייתה זו האיתנות, האמונה הדבקות והאהבה לארץ ולאנשים שעשתה את שמחת הניצחון.

ערכים אלה הנם ערכים אלוהיים השתולים באדם אשר מוצאים להם ביטוי כאשר עליו להתמודד במצבים, אולם צר על כי רק בהיותו במצבים של צורך קיומי הם מגיעים לכלל ביטוי ופועלים מתוכו, כי אהבה, דבקות, התייחסות, תשומת לב אינם צריכים לבוא בשעת משבר ככוח הישרדותי אלא להיות חלק מהיום יום, מהתכנים הפעילים שניה שניה ואז גם מצב הישרדותי לא יגיע.

כל אחד מכם חוגג היום במחשבתו או בלבו או לא חוגג כלל את יום העצמאות, בכל מקרה ראייתכם הנה חיצונית ואף לא לרגע הנכם מתחברים לתכנים האמיתיים של הכוונה.  שכחתם את מהות התחושה של חופש,להיות חופשי מהתניות, מגבלות, ללא כל צורך לחגוג בכדי להוכיח שמחה מאולצת אשר אין בה את מידת השלמות והשלווה.

יקירי, החירות הנה היכולת לאהוב, סעו במכוניות פאר או הילכו ברגל בגשם שוטף, תוכלו לבחור את "סרט חייכם" בכל צורה ודרך שתיראה בעיניכם, אך ההבדל בין הבחירה שלכם לבין האילוץ שלכם הנה החירות אשר מתבטאת ביכולת לאהוב.  באין אהבה בלבכם לא תושג חירות כי תהיו כבולים לאני האישי, לא תדעו לתת ולכן גם לא תחוו חופש, שמחה ועצמאות.

האם באמת נראה לכם כי אכילה, שתייה, ריקודים כאשר הלב מלא דאבה, כעס, קנאה, רשלנות, רכילות, ביקורת הנה שמחה?!  האם נראה לכם כי "אור הזיקוקים" הנו אורכם הפנימי?  לרגע זה זורח ובשניה כובה ונשאר העשן המתפוגג. 

יקירי, במקום לחפש שמחה מאולצת שם, חפשו שמחה אמיתית בלבכם, בדבקות ואהבה לאלוהיכם.

הנכם יושבים בעמק מסביב לעץ, מדוע עץ?  כי העץ שורשיו באדמה וראשו שואף לשמים.  שורשיו העמוקים - דבקותו מאפשרת לו את צמיחתו.  הוא יונק מהאדמה, הוא גדל חופשי ברוח, וניזון אלא בכוח עצמו.

במה זכיתם כי חזרתם לארצכם כ"עם יוצא דופן" אשר גלה פעמיים וחזר והקים מחדש.  במה זכיתם להיות מיוחדים, יוצאי דופן ושורדים אם לא מכוח היותכם מיוחדים כבחירתו של אלוהים בכם כ"עם שלו".  הנכם השתקפותו של האל, הנכם נבחרים כמראה לו, הנכם נושאים את הקוד הגנטי של היקום הפיזי, מודעות של קיום החיים, הנכם בחירתו של האל ועל כל זאת עליכם לחגוג "עצמאות הבחירה שלו בכם"!  עצמאות הבחירה שלו בכם הנה עצמאות הניצחון שלכם בעבר בהווה ובעתיד, שוב ושוב ושוב כהשתקפות לעצמאות בחירתו ועל כך עליכם לשמוח.

דעתו של האדם סתורה, ההכרה מספקת לו גירוים ללא הרף ומסיחה את דעתו מהעיקר, הוא נתפס לשולי, הוא שוכח את החשוב, ואז מבקש לעצמו עוד ועוד גירויים על מנת לשמח את לבו ולהעסיק את עצמו, זוהי הכפילות.

עצמאות אמיתית הנה הידיעה כי זו היא "הכבילות" וכי החופש האמיתי הנו במודעות ובבחירה מתוך האלוהי לדבקות בלהיות עם נבחר.

הנכם יושבים מסביב לעץ, העץ מסמל אתכם, "עם נבחר ביקום הפיזי", שתולים אך צמרות היותכם שייכים למישור המטאפיזי מחוברים לאינסוף.

למדו לעשות הבחנות נכונות, הכירו את עומק היותכם מי שאתם, הכירו את היותכם לבו של האלוהים במישור הפיזי, שליחים, תמכו אחד בשני, אהבו אחד את השני, פתחו לבכם לצרכים של אחרים כי אלה הצרכים שלכם.

 

הרבי